לפרטים 1-800-280-281

תואר ראשון ושני יראת 08-8511572 לומדי המשך והסבה מלי 08-8511513

רציונל ומטרות החוג

רציונל

א. ריבוי מקצועות ומשרע גילים רחב

מקצוע החינוך הגופני מורכב מתחומי ידע שונים שלכל אחד מהם תכנים שונים, יסודות מדעיים שונים, דידקטיקה שונה ומתודיקה שונה. ענפי הספורט המהווים חלק מתכנית הלימודים בחינוך גופני כוללים תחומים פרטניים כמו התעמלות ואתלטיקה השונים בתכניהם, ותחומים שיתופיים כמו משחקי כדור שכל אחד מהם שונה באופן מהותי מהאחרים. בנוסף, תכנית הלימודים מצפה מהמורה לחינוך גופני לעסוק בלמידה הפסיכו מוטורית ובתרומה להתפתחות התקינה של הילדים, בכושר הגופני, בחינוך לנופש וניצול שעות הפנאי ובחינוך לבריאות. זאת ועוד, העובדה שהמסלול הוא רב גילי והמורה מקבל תעודת הוראה בחינוך גופני מכיתות הגן ועד י"ב, מוסיפה צורך בהעמקה של הידע הדיסציפלינארי, הידע הדידקטי והמתודיקה כולל התייחסות לאוכלוסיות בעלות צרכים ייחודיים המשתלבות בכיתות הרגילות.

ב. הקניית הידע הנחוץ למורה המקצוען והטוב

המורה המקצוען והטוב לחינוך גופני הוא מורה בעל ידע ב- 5 תחומים עיקריים:

1)      ידע התוכן, שכאמור בחינוך הגופני הוא מורכב ומגוון.

2)      ידע הלומד המתייחס גם לידע הקשור לפן הגופני-תנועתי אך גם לפן הקוגניטיבי (כמו: מיקוד קשב, הדמיה, עיבוד מידע וקבלת החלטות), הרגשי (כמו: תחושת מסוגלות ויכולת התמודדות עם תסכול) והחברתי (כמו: יכולת להקשיב לזולת, להבין אותו, לשתף פעולה במשימה משותפת) הבאים לידי ביטוי בשיעורי חינוך גופני.

3)      ידע התוכן הפדגוגי קשור ליכולת להפוך את תוכן הלימוד רלוונטי ונגיש לכל תלמיד ותלמיד וכולל את הידע על קשיי הלומד ברכישת התוכן הנלמד וידע של אפשרויות הבאתם של המחשות, דוגמאות, אנלוגיות, וביאורים התורמים לרכישת הידע.

4)      ידע הפדגוגי הפרקטי הוא היישום של ידע התוכן הפדגוגי ומקיף את ההתנהגות והפרקטיקה של המורה במהלך עבודה ההוראה.

5)      ידע הקוריקולרי כולל ידע של תכניות הלימודים וחומרי העזר המיועדים למורים ויכולת להתאים את תכנית הלימודים ללומדים ולתכנן בעזרתה את ההוראה.

הידע הזה לא ינוצל במלואו אם המורה לא יפתח אכפתיות וייטול אחריות בפן המקצועי – להביא כל ילד וילד לשליטה בנלמד – ובפן האישי הקשור להקשבה ללומדים, התחשבות בכישוריהם ובצורכיהם האישיים והקבוצתיים.

ג. החינוך הגופני כמקנה ערכים

 הביטוי חינוך גופני מכיל בתוכו מלבד מהלכי הלימוד המקצועיים גם את המונח חינוך ולא בכדי. במהלך שיעורי החינוך הגופני המורה אינו יכול להפריד בין ההוראה לבין החינוך. חוסר יכולת זו להפרדה נובעת ממיקומם של השיעורים במרחבים גדולים ופתוחים, בשל החשיפה שבה עומד כל לומד בזמן שהוא מתנועע וכל האחרים יכולים לראות אותו, ובשל הדינאמיקה החברתית המתרחשת במהלכים השיתופיים. המורה לחינוך גופני חייב להתייחס לערכים כיוון שהלומדים בשיעורי החינוך הגופני נמצאים כל הזמן בהכרעות הקשורות לערכים כמו למשל, התייחסות לשיפוט במשחק, תגובה לכישלון או להצלחה שלי או של חבר, דרכי פנייה לעמיתים במהלך פעילות משותפת וכד'. כמו כן, משתמע הצורך לקשר בין הידע התיאורטי – תוכן, לומד, פדגוגיה וקוריקולום עם הידע הפרקטי. קישור כזה דורשת מהלכי התנסות בהוראה שהם בעצם מעבדה שבה מנסים רעיונות תיאורטיים ולאחר יישומם בודקים אותם מחדש בכלים תיאורטיים.

ד. ההכשרה להוראה היא הבסיס ללימודי המשך עצמאיים

היקף הידע הנחוץ כדי להיות מורה לחינוך גופני מקצוען וטוב לא ניתן להשגה במסגרת שעות הלימוד וההתנסות של ההכשרה להוראה. לכן המתכשרים להוראה צריכים לרכוש את הידע הבסיסי שממנו ניתן להמשיך ולהתפתח מבחינה מקצועית ואת האוריינות המחקרית כדי להמשיך ולקרוא ספרות מקצועית. כמו כן, על המורה לחינוך גופני להיות בעל כלים של תכנון, רפלקציה והפעלת שינוי, המאפשרים שיפור מתמיד במקצוענות במהלך ההתנסות בהוראה.

ה. לימודי בחירה במסגרת תתי התמחויות במהלך ההכשרה

כאמור, תכנית הליבה של ההכשרה להוראה בחינוך הגופני נוגעת לחינוך היסודי והעל יסודי. התמקדות זו מקנה מצד אחד כלים בסיסיים בהוראת החינוך הגופני, אך מרוכזת בבית הספר. בפועל החינוך הגופני מתקיים כבר מהחינוך הקדם יסודי גם בחינוך הא-פרומלי ובמעגל החיים גם לאחר בית הספר. בשני תחומים אלו הידע המדעי המצטבר מטווה דרכים חדשות להוראה ולחינוך. בד בבד עם התפתחות הידע עולה ההכרה בחשיבות הפעילות הגופנית בשני התחומים והדרישה לאנשי מקצוע הולכת ועולה. המורה לחינוך גופני הוא היחיד שיש לו את הבסיס המקצועי הנדרש כדי להתמחות בפעילות הגופנית המותאמת לשני התחומים. כל אחד מהתחומים תובע הכשרה רחבה הכוללת בסיס תיאורטי ייחודי, ידע פרקטי ייחודי והתנסות בהוראה ייחודית שצריכים להיבנות על בסיס הלימודים בתכנית המרכזית.

ו. האספקט הדתי בתכנית החוג לחינוך גופני

המכללה האקדמית לחינוך בגבעת ושינגטון היא מוסד דתי המתמקדת בהכשרת מורים לחינוך הממלכתי דתי. ככזו היא מפלסת דרך בכל הקשור לפעילות גופנית וספורט כחלק מאורח חיים דתי על פי השקפת חז"ל. כתוצאה מכך, קמפוס המכללה משמש כמרכז ספורט למערכת החינוך הדתית. במסגרת זו מתקיימים מפעלי ספורט ייחודיים לתלמידי הישיבות והאולפנות. פעילות זו משולבת בתוכנית הלימודים ובהתנסות בתפקידי ארגון ומנהל ספורט, התחרויות מנוהלות על ידי הסטודנטים כתרגיל לימודי וכחלק מתהליך הכשרתם המקצועית וחינוך למעורבות בבית הספר ובקהילה.

מטרות

 

1.  להקנות למתכשרים להוראה ידע תוכן רחב בכל הענפים והנושאים של תכנית הלימודים בכל משרע הגילים מכיתות הגן ועד כיתה י"ב.

2.  להקנות למתכשרים להוראה ידע מדעי במדעי החיים ובמדעי החברה המאפשר שיקול דעת בבחירת תכני ההוראה ובהוראתם ויכולת לפתח את הילדים בכל התחומים בהם נוגעת הפעילות הגופנית – המוטורי, הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי.

3.  להקנות למתכשרים להוראה בסיס לעיסוק בהיבטים השונים של החינוך הגופני: בלמידה הפסיכו מוטורית וההתפתחות התקינה של הילדים; בכושר גופני; בחינוך לנופש ולניצול שעות הפנאי; ובחינוך לבריאות.

4.  להקנות למתכשרים להוראה הבנה, מיומנויות וכלים ליישום הידע התיאורטי הנלמד במכללה, לכלל הוראה מקצוענית ויכולת לבדוק את איכות עבודתם ולשפרה בהתמדה לאורך החיים המקצועיים.

5.  לאפשר למתכשרים להוראה להבין את המשמעות של האכפתיות ונטילת אחריות בתפקיד ההוראה ולהציב את אלו כערכי יסוד של הוראה טובה.

6.  להקנות למתכשרים להוראה כלים לחינוך לערכים באמצעות החינוך הגופני.

7.  להקנות למתכשרים להוראה כלים לשיפור מקצועי לאורך הקריירה המקצועית שלהם.

8.  לפתח ביחד עם המתכשרים להוראה תרבות של פעילות גופנית ושמירה על בריאות התואמת את תפיסת העולם היהודית.

9.  לאפשר העמקה באחד משני תחומים: חינוך גופני לגיל הרך ובריאות הציבור במעגל החיים.