תכנית הלימודים למסלול זה בנויה על שתי הנחות: ההנחה שההוראה תורה היא, ולימוד היא צריכה, וההנחה שההוראה בחטיבת הביניים היא תורה בפני עצמה וזאת משתי סיבות: האחת – מעמדה המיוחד של חטיבת הביניים בתוך מערך הלימודים, והשנייה – מעמדו המיוחד של גיל התלמידים בחטיבה זו.
חטיבת הביניים- כשמה כן היא: היא מצויה בתווך בין בית הספר היסודי לבין בית הספר התיכון הן מבחינת היכולת הלימודית והן מבחינת הצרכים הלימודיים. התלמיד מגיע לחטיבת הביניים כשבאמתחתו ידע בסיסי וניסיון ראשוני בלימוד עצמי. עובדה זו מאפשרת ראשית העמקה בנושאי הלימודים וביכולת העבודה העצמית, שתהיינה חיוניות לו בהמשך לימודיו.
כן על המורה להביא בחשבון את השינויים המהירים העוברים על התלמידים בגיל זה, גיל ההתבגרות.
זהו גיל ביניים: הוא נמצא בתווך בין הילדות לבין הבגרות. בגיל זה חלים בתלמיד שינויים רבים. מחד גיסא חלים בו שינויים פיזיולוגיים המעלים אצלו סימני שאלה לגבי דימויו העצמי ולגבי דימויו בעיני הזולת, ומאידך גיסא מתפתחת יכולתו האינטלקטואלית: היא משתחררת מכבלי החשיבה המוחשית ומגיעה לשלב החשיבה הפורמלי המאפשר לו ניתוח וביקורת הן של תכני הלימודים הן של ענייני חברה, מוסר ודת. גם מבחינה חברתית חלים אצל התלמיד שינויים: המעגל החברתי שלו מתרחב. מתרבים מפגשיו הן במסגרת הפורמלית והן במסגרות הבלתי פורמליות עם בני נוער הבאים מרקעים שונים והמביאים עמם ערכים ומנהגים שונים. כן מתרחב מעגל המבוגרים שעמם הוא נפגש: גדל מספר המורים המלמדים אותו, וכך תפקידו של המחנך, דמות המוכרת היטב בילדות, נעשה מרכזי פחות, ואת מקומו תופסים המורים המקצועיים.
מבנה הלימודים
תהליך ההוראה מתרחש על פי הראייה הבין– התמחותית הן בתוך כל דיסציפלינה, הן בשילוב ובמיזוג שבין הדיסציפלינות השונות והן במתודיקה המאפיינת כל מקצוע. הסטודנט מטמיע את עקרונותיו של תהליך הוראה זה ומיישם אותו בעבודתו באמצעות הפעלה אינטגרטיבית של כל לימודיו.
תוכני הקורסים נבחרו מתוך התאמה לתכנית הלימודים של חטיבת הביניים ולתחומים המשרתים הוראה זו בצורה אופטימלית.
