Search

צמחי מרפא ומחלות חורף

מאת: אסף קורן N.D  הרבולוג קליני ונטורופת. מרכז תחום צמחי מרפא בבית הספר לרפואה משלימה

“זה היה סיפור של חורף לא יותר…”

שימוש בני האדם בצמחי מרפא מתועד בכל מקום בו חיו בני אדם, בתרבויות רבות על-פני כדור הארץ מאז ומתמיד השתמשו בצמחים ככוח ‏מרפא.‏ המצרים הקדמונים, הבבלים, היוונים העתיקים, הרומאים, שבטי האינקה והמאיה בדרום אמריקה, הסינים היפנים וכמובן גם אנחנו ‏‎–‎‏ כולם השתמשו בצורה ‏נרחבת בצמחי מרפא.‏ בעבר צמחי מרפא היו כלי טיפולי נכבד ועיקרי ברפואה, גדולי הרופאים כמו הרמב”ם ואסף הרופא הבינו וידעו את כוחם של הצמחים . הצמחים היו הרפואה העיקרית עד שכימאים במעבדות הצליחו לבודד חומרים מסוימים מצמחים ולייצר חומרים אילו בצורה סינטטית ומאז הכול היסטוריה. אבל אל לנו ‏לשכוח כי הרבה תרופות שאנו מכירים היום מקורם מצמחים. קחו לדוגמא את האספירין. האספירין בודד מקליפת עץ הערבה ‏הלבנה, ששימש כצמח מרפא מאות שנים לפני כן כמרפא שפעת ודלקות גרון. מורפיום, בו משתמשים לשיכוך כאבים בזמן ‏ואחרי ניתוחים, בודד מפרח האופיום, הלו הוא הפרג. צמחי מרפא מקומיים הגדלים בסביבתו הטבעית של המטופל, הם הבסיס לרפואות הצמחים המסורתיות והם ההעדפה הראשונה בד”כ, של מטפלים רבים בצמחי מרפא. צמחי מרפא בארץ ישראל נמצאו בשימוש רפואי עוד בתקופת המקרא והתלמוד, ולאחריה לאורך כל השנים בגולה. עם בוא החורף בחרתי להביא כמה צמחים כאן מספר צמחים שיכולים להיות לעזר לכל אחד מאיתנו וכולם צמחים שגדלים ופורחים בארץ באופן טבעי מזה אלפי שנים. כל הצמחים המובאים כאן שייכים למשפחת השפתניים, משפחה שנפוצה מאוד באזור הים התיכון וחלק גדול מבניה הם צמחים העשירים בשמנים אתריים ריחניים . משפחת השפתניים שימשה ומשמשת אלפי שנים מרפאים ומתרפאים ברפואת הצמחים המסורתית.

קורנית מקורקפת Coridothymus capitatus

צמח ממשפחת השפתניים. חלקי הצמח בשימוש הם העלים הפרחים וגבעולים צעירים. הצמח נפוץ מאוד בארץ בעיקר באזורי כורכר ובקרבת החופים.  הקורנית המקורקפת,נקרא גם-זעתר פרסי, הוא בן שיח ממשפחת השפתניים, אשר בדומה לחבריו ממשפחה זו– הוא עשיר מאוד בשמנים אתריים, ובעל ניחוח אופייני. הקורנית המקורקפת בעלת ריח חזק ודומיננטי, הרבה יותר מהטימוס (thymus vulgaris) המוכר, בעלת טעם חריף ועוקצני, המזכיר את טעם האזוב המצוי. הצמח מקובל מאוד ברפואה העממית של עדות ישראל וערביי ארץ-ישראל, לטיפול במחלות הקשורות במערכת הנשימה העליונה (שיעול וליחה, נזלת, בעיות נשימה, סינוסיטיס), ובזיהומים בדרכי העיכול, חוסר תיאבון ובחולשה כללית. תכולת השמנים האתריים שבצמח הכוללים חומר בשם thymol, הופכים אותו לאחד הצמחים המחטאים החזקים ביותר שישנם. צמח קלאסי לטיפול במצבים דלקתיים וזיהומיים,הקשורים בקור ולחות בגוף, בעיקר במע’ הנשימה. היכולת של הצמח לפנות ליחה ממערכת הנשימה קשורה בשמנים האתרים שבו. הם נספגים ממערכת העיכול אל הדם ומגיעים איתו אל הריאה .שם הם מגבירים הפרשה של נוזלים ובכך גורמים לליחה להיות פחות צמיגית ומאפשרים למערכת לפנות אותה ביתר קלות. גם את יכולת החיטוי(אנטי ויראלי ואנטי בקטריאלי) של הקורנית המקורקפת יש לשייך לשמנים האתרים . אלו פוגעים באופן ישיר במעטפת של וירוסים בקטריות ופטריות ובכך מפחיתים את העומס החיסוני ,ומאפשרים לגוף לשקם את המערכת בקלות רבה יותר. הצמח גורם להרפיית שרירים חלקים במערכת הנשימה ועוזר בהרגעת שיעול טורדני. את אותה הפעולה הוא עושה גם על מערכת העיכול ופועל כמפיג גזים ומאזן את פעילות המעי.

איך כמה ולמה?

חצי כפית עד כפית של עלי קורנית מקורקפת בכוס מים רותחים. משרים כ 15 דקות עד שהחליטה מתקררת מעט (בכוס סגורה כדי שהשמנים הנדיפים לא יאבדו) ושותים 3-4 פעמים ביום.ניתן לעשות אמבט אדים ( אינהלציה ) לפתיחת דרכי נשימה עליונות על ידי בישול קצר של 2-3 כפות עלי קורנית במים. לאחר מכן מאהילים עם מגבת גדולה על הראש ונושמים את האדים.

לא לשימוש בזמן הריון והנקה!!!

זוטה לבנה (עשבת א-שאי/דוקת עדס – Micromeria Fruticosa (L.) Druce)

בן-שיח רב-שנתי ממשפחת השפתניים, שגובהו 80-40 ס”מ. גדל בעיקר על סלעי נארי. מצוי בגליל, בכרמל, בשומרון ובהרי יהודה. הגבעול כעין מרובע, ומכוסה בשערות צפופות. העלים קטנים, נגדיים ודמויי ביצה. צדם התחתון בעל גוון לבנבן, ושוליהם תמימים. הפריחה בחודשים מרס-דצמבר. הפרחים יושבים על תפרחות דו-בדיות, הנישאות על ראשי הענפים. צבע הפרחים לבן. הצמח כולו מלא בבלוטות המפרישות שמן אתרי חריף, שריחו מזכיר את ריח המנתה. מקורות ופולקלור: החלק הראשון של שם הצמח מתייחס לפרח, שהוא קטן, ואילו חלקו השני רומז, ככל הנראה, להופעה הכללית המלבינה של הצמח. א’ הראובני מזהה את הצמח עם אזוב בית-דקלי, המופיע במקורותינו. ברפואה העממית אצל ערביי ארץ-ישראל נחשב הצמח לאחד התבלינים המשובחים ביותר לתה. תה זה מקובל ברפואה העממית לטיפול בכאבי בטן, בשיעול, בהצטננות, לחיזוק הגוף, להורדת לחץ דם, לריפוי מחלות לב ולניקוי הרחם לאחר הלידה. מרתח מעלי הצמח משמש לריפוי פצעים, דלקות עיניים ועור, כוויות ולהפגת ריח רע מהפה.

שימושים רפואיים:

צמח אנטי עוויתי ומרגיע עדין למערכת הנשימה. שימוש בזוטה לבנה יוריד רמת מתח כללית בגוף ובמע’ הנשימה בפרט. הזוטה פותחת ומרעננת את מע’ הנשימה העליונה והתחתונה. הודות לכך שהצמח עשיר בשמנים אתרים המזכירים בהרכבם את המנטה- הצמח מכייח ומחטא עדין. יעיל בהרגעה של שיעול אם הוא פרודוקטיבי או לאו. טוב לטיפול והרגעה במצביים של סינוסיטיס( וכאבי ראש הנובעים מכך). הצמח טוב ובטוח בשימוש לילדים לרוב מחלות דרכי הנשימה ומחלות החורף שגורמות לכיווץ המעברים (משיעול ועד לאסטמה), במיוחד כאשר מעורב אי שקט ומתח כללי.

מינונים ואופן הלקיחה:

הצמח יעיל מאוד ואף טעים לשתייה כחליטה, בפני עצמו ויחד עם צמחים נוספים.

תה זוטה- מבשלים שלושה חופנים גדושים של עלים וגבעולים בליטר מים, במשך כחמש דקות. צבע המרתח המתקבל הוא חום-אדמדם. מסננים וממתיקים בסוכר או בדבש.

זוטה לבנה הוא צמח אנדמי- כלומר צמח הייחודי לאזורינו ולכן יש בו על פי תפיסתי תכונות אנרגטיות רבות המתאימות לנו במיוחד.

הצמח אסור לשימוש אצל נשים בהריון ובהנקה- כמו כל משפחת השפתניים!!!

מרווה משולשת:salvia fruticosa

בן שיח ממשפחת השפתניים. גדל עד לגובה של מטר אחד. המרווה המשולשת מיצוייה בארץ לרוב סמוך לחורש ים תיכוני וניתן לראותה בכרמל ואיזור הרי ירושלים ובית שמש. השם ניתן לה מכיוון שעליי הצמח מסודרים כך שמשני צידיו של כל עלה יש שני עלים זעירים המקנים לו צורת משולש. במקורות נקראת המרווה מרמהין ( ב’ צ’יזק)סממן שתכליתו לפתוח את דרכי הנשימה , ומוריה (א’ הראובני). המרווה משמשת כצמח מרפא בכל ארצות הים התיכון והיכולת שלה לרפא מחלות רבות הקנה לה את השם הבוטני salvia –ישועה. בהקשר של מחלות החורף המרווה המשולשת טובה לטיפול בהצטננות, שיעול, כאבים בבית החזה, חיטוי חלל הפה והגרון בגרגור , כנגד וירוסים וחיידקים. יחד עם זאת המרווה משמשת לטיפול ועזרה בכאבי בטן, גזים בבטן, דיזנטריה, לחץ דם גבוה, גלי חום בגיל המעבר(מרווה רפואית), חיזוק כללי, המרצת זרימת דם פריפרית, חוסר תיאבון, הגלדה של פצעים פתוחים ועוד . כפי שאפשר לראות זהו צמח חשוב ונפוץ ברפואת הצמחים בארץ ובעולם. השימוש במרווה יהיה בחליטה. לוקחים חופן מרווה ויוצקים עליו כוס מים רותחים. את המשרה יש לכסות כ 15 דקות ואז לשתות. לגרון כואב יש להכין חליטה מרוכזת ולגרגר כל שעתיים כחצי כוס של חליטת מרווה. חשוב לציין שבארץ קיימים עוד מספר זנים של מרוות שהידועה בהם היא המרווה הרפואית ומקורה דווקא באירופה, אך היא נפוצה מאוד בגינות ובשימוש ברפואת צמחים. ההבדל בניהן הוא מינורי בהקשרים של מחלות חורף אך לכל אחת יש את האיכויות הייחודיות לה.

מרווה הוא צמח אסור בזמן הריון והנקה. (שפתנים כבר אמרנו?)

ולסיכום כמה דברים חשובים:

בכדי להפיק את המרב והמיטב מטיפול בצמחי מרפא יש תמיד מקום להיוועץ במטפל שמתמצא בתחום רפואת הצמחים.

לימודי צמחי מרפא הם חלק מתכנית הלימוד במגמה לנטורופתיה במכללת גבעת וושינגטון ונמשכים כשנתיים.

והכי חשוב- תהיו בריאים!!!

לדף הקורס נטורופתיה | צמחי מרפא