לפרטים 1-800-280-281
תואר ראשון ושני יראת 08-8511572 לומדי המשך והסבה מלי 08-8511513

שירת דוד, ליל הסדר והרב סולוביצ'יק

כרמי הורוביץ1

היחיד, הקהילה וההיסטוריה

חז"ל דרשו את שירת דוד הנקראת בשביעי של פסח:

ר' יודן אומר בשם ר' יהודה, כל שאמר דוד בספרו, כנגדו וכנגד כל ישראל וכנגד כל העתים.

שלושת הממדים המודגשים כאן משקפים שלושה מוקדים בחוויה הדתית של האדם. "כנגדו" רמז ליחיד העומד לפני ה', "כנגד כל ישראל" רמז לקהילה, ולעם, "כנגד כל העתים" רמז למסורת ההיסטורית הנמשכת לאורך הדורות.

שלושת המרכיבים המופיעים במדרש מאפיינים את משנתו ההגותית של מו"ר הגאון רב יוסף דב סולוביצ'יק זצ"ל. סקירה מהירה של כתביו מגלה את שלושת המוקדים האלו; היחיד, הקהילה והאומה וההיסטוריה חוזרים ונשנים במשנתו העיונית. במאמרו "ערב מהולל – ליל הסדר" המופיע בספרו זמן חירותנו מפתח הרב תובנות על ליל הסדר, תובנות הבנויות על העקרונות האלו: היחיד, האומה וההיסטוריה.

ליל הסדר אינו רק לילה התובע קיום מצוות והלכות הנשענות על השכל ועל ההלכה הפורמלית, אלא גם לילה שיש בו חוויות רוחניות. בלילה זו אנחנו חווים מעין "רנדוו", פגישה עם הקב"ה.

הסדר, טוען הרב, הוא אב-טיפוס של הסעודה לפי תפיסת היהדות. אכילה של האדם זהה לכאורה לאכילה של חיות ובהמות. בכל זאת היא שונה כיון שהאדם יכול לגאול את מעשה האכילה על ידי קידוש הסעודה ועל ידי הזמנת הא-לוקים לסעודה כביכול. הדבר בא לידי ביטוי בכמה מקומות בתורה:

…וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָ-אֱלֹהִים. (שמות יח, יב)

…וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם ( דברים יב, ז)

ישנם כמה תנאים הנדרשים להפוך אכילה למעשה מקודש ולהפקיע אותה מבהמיותה. תנאי ראשון לאכילה לפני ה' הוא שהלחם הגיע אליו ביושר ובצדק.

… הרי שגזל סאה של חטין, טחנה, לשה ואפאה והפריש ממנה חלה, כיצד מברך? אין זה מברך אלא מנאץ, ועל זה נאמר: בוצע ברך נאץ ה'. (בבא קמא צד, א).

האכילה לפני ה' חייבת להיות מתוך יושרה מוסרית ולכן על לחם גזול וגנוב אין מברכים כלל. עיסוקים כלכליים חייבים להיות מודרכים ומושפעים מביטחון בה'. ביכולת לרסן את עצמו האדם גואל את המעשה החומרי. גאולת מעשה האכילה היא אם כן תוך כדי העמידה של היחיד מול הקב"ה. המעשה המוסרי מטהר את האדם בעמדו לפני הא-לוקים.

מעשה האכילה מיטהר גם ע"י תפקודו של האדם כחלק מהקהילה והעם. חיות אוכלות לבד, ואילו בני אדם אוכלים בחבורה. העולם המערבי ניסה לתת צורה אסתטית לסעודה ועל ידי זה לגאול אותה אבל היהדות שאפה לגאול את הסעודה על ידי מעשה החסד. במעשה החסד האדם יוצא מהתחום הפרטי והמצומצם שלו ומושיט ידו לזולתו. הוא משתף את הזולת במה שיש לו – בנכסיו, בטוב ליבו, ובסימפטיה האישית שלו.

הנתינה יוצרת קהילה שחבריה משתפים את זולתם במה שיש להם, אם בנכסים חומריים ואם בנכסים רוחניים. ביהדות האכילה היא שותפות בין בני הקהילה.

וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם…וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם (דברים יב/ ז, יב)

הקהילה נוצרת כשהאדם מרגיש צורך לעזור לזולת ולשתף את השני החסר, במה שיש לו לתת. ליל הסדר היא לילה של נתינה. דוקא חירותו של האדם היא זו שמאפשרת לו זאת שהרי עבד- אין לו משלו ולא יכול לשתף את הזולת במה שיש לו. קרבן פסח היה הסימן לשחרור העבדים ובדרך זאת הם הפכו להיות בני חורין. ברגע שהם יכולים לשתף אחרים, לעזור לזולת, לתת משלהם לאחרים, זה הסימן של החירות האמיתית. יצירת הקהילה נעשית על ידי מעשה של חסד.

נתינה קיימת לא רק בצורה חומרית אלא גם בדרך רוחנית – על ידי לימוד תורה. המלמד את הזולת, זהו מעשה של חסד. החבורה הנוצרת על ידי לימוד תורה היא ברמה יותר גבוהה מהחבורה שנוצרת על בסיס חומרי. ליל הסדר הוא ליל סיפור יציאת מצרים, עיון ודיון בהלכות החג.

שלושה רבדים יש לעמידתו של אדם לפני ה': כיחיד, כבן קהילה וכאדם הממשיך את שרשרת הדורות. האכילה שהופכת לסעודה, היא אירוע של ברית בין הקב"ה לעם ישראל. הברית לפי הגדרתו של הרב היא "איחוד של כל ממדי הזמן, מעורבות במה שכבר חלף ומחויבות למה שטרם בא לעולם, ברית של דורות, אירועים ומצבים, משחר ההיסטוריה ועד לסופו של מחזור הזמנים".

ברית שכזאת מעמידה את האדם כחלק מרצף הדורות ומוציאה אותו מבדידותו ההיסטורית. האדם הופך להיות חלק ממסורת ארוכה שהתחילה עם אברהם אבינו, המשיכה לאורך הדורות, ממשיכה עד ימינו ותמשיך הלאה עד בוא משיח צדקנו במהרה בימינו.

ליל הסדר אם כן נותן ביטוי לשלושת ממדים האלו: של יחיד, של הקהילה והאומה, ושל המסורת וההיסטוריה ביחסנו עם הקב"ה.

בברכה ,
הרב פרופ’ כרמי הורוביץ
נשיא וראש המכללה