לפרטים 1-800-280-281
תואר ראשון ושני יראת 08-8511572 לומדי המשך והסבה מלי 08-8511513

איגרת לפרשת שמיני

כרמי הורוביץ1

וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ … וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה’ וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה': וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן: (ויקרא י, א-ג)

שתיקתו של אהרון דורשת הסבר. למה הוא לא צעק, למה הוא לא צווח, למה הוא לא רעם! השתיקה הזאת דורשת מאתנו התבוננות על דיבור ושתיקה ביהדות.מצד אחד הדיבור הוא דבר מרכזי בחיינו.

האדם מוגדר על ידי יכולתו לדבר, הדיבור  הוא הסימן המובהק של היכולת השכלית של האדם, של היותו בן אדם. כשהתורה כותבת וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה (בראשית ב, ז) – התרגום כותב "ונפח באפוהי נשמתא דחיי והות באדם לרוח ממללא". עצם החיים מוגדרים על ידי היכולת לדבר.

מצווים אנו לדבר בדברי תורה – ושיננתם לבניך ודברת בם. מצוות רבות והלכות רבות קשורות לדיבור, לאמירה, לתפילה לברכות, לנדרים לקנין לקידושין וכו'.

אבל הדיבור של האדם הוא גם חרב פיפיות. ולכן,

שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה וכל המרבה דברים מביא חטא (מסכת אבות א, יז)

סייג לחכמה שתיקה (אבות ג, יג)

חז"ל הדגישו את עדיפותה של שתיקה על  הדיבור. הרמב"ם מפרט:

לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא או בדבר חכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו, אמרו על רב תלמיד רבינו הקדוש שלא שח שיחה בטלה כל ימיו, וזו היא שיחת רוב כל אדם. ואפילו בצרכי הגוף לא ירבה אדם דברים, ועל זה צוו חכמים ואמרו כל המרבה דברים מביא חטא, ואמרו לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, וכן בדברי תורה ובדברי חכמה יהיו דברי האדם מעטים ועניניהם מרובים, והוא שצוו חכמים ואמרו לעולם יִשְנֶה אדם לתלמידיו דרך קצרה. אבל אם היו הדברים מרובין והענין מועט הרי זו סכלות. (רמב"ם, הלכות דעות ב, ד)

הפירוט של הרמב"ם על "לעולם ירבה אדם בשתיקה" מאיר עיניים. לא רק בצורכי הגוף יש למעט אלא אפילו בדברי תורה. הדיבור חייב להיות בצורה אפקטיבית, קצרה וקולעת לעניין.

חידוש חשוב יש לרמב"ם על השתיקה. בהלכה הבאה הוא מוסיף:

סייג לחכמה שתיקה, לפיכך לא ימהר להשיב ולא ירבה לדבר, וילמד לתלמידים בשובה ונחת בלא צעקה ובלא אריכות לשון, הוא שאמר שלמה דברי חכמים בנחת נשמעים. (הלכות דעות ב, ה)

אם הוא כבר הבהיר את חשיבות צמצום הדיבור, מה הוא מוסיף ב"סייג לחכמה שתיקה"?

אדמו"ר הרב פרופ' יצחק טברסקי זצ"ל הראה מהקשרים רבים שהמשמעות של "סייג" מתייחסת לאופי המעשה, לקיום שמעבר למצופה.

בהקשר שלנו, השתיקה השנייה – השתיקה שעליה כתב הרמב"ם "סייג לחכמה שתיקה" – מדברת לא על השאלה אם לדבר או לא אלא על אופי הדיבור, מבנה הדיבור, השפעת הדיבור. השתיקה השנייה בעצם מגדירה את החכמה. השתיקה הזאת דואגת לתאום שבין הצורה לבין התוכן.

יש אם כן שני סוגי שתיקה. "לעולם ירבה אדם בשתיקה" – לא לפגוע ולא לזלזל במתנה המיוחדת שנתן לנו הבורא.  ואילו מ"סייג לחכמה שתיקה" לומדים איך לפתח, איך לטפח דיבור בונה, מדויק מקוצר, מחושב, כדי שדברינו ישפיעו כמו שצריך.

אהרון הכהן הבין שלפעמים, לא ניתן לבטא במילים  את גודל המאורע,את גודל הטרגדיה. ולכן וַיִּדֹּם אַהֲרֹן.

בברכה ,
הרב פרופ’ כרמי הורוביץ
נשיא וראש המכללה