מאמרים בתחום ספרות ובלשנות

על אחרות ודמיון ספרותי בכתיבתו של א. ב. יהושע

ד"ר כרמלה סרנגה ופרופ' רחל שרעבי

סרנגה, כ' ושרעבי, ר' (2017). על אחרות ודמיון ספרותי בכתיבתו של א.ב. יהושע. מחקרי גבעה, כרך 4, 243-223

תקציר

ה"אחר" הוא לעיתים קרובות הזר, השונה והבלתי מוכר, אך אינו בהכרח מרוחק ובלתי ידוע . הוא יכול להיות בתוך הקבוצה, אך אינו חלק אינטגרלי ממנה. מבחינות רבות הוא דומה לחברי הקבוצה, אך מבחינות אחרות הנתפסות בעיניה כ"מהותיות", הוא נתפס כשונה. במקרים קיצוניים ה"אחר" נתפס כדמון, כרע מוחלט.

הסיפורת של א.ב. יהושע היא מן המגוונות בספרות העברית, והיא  מציבה את שאלת היחס אל "האחר" במרכזה. מבחינה תמטית דן יהושע במוקד יצירותיו "באחר": הערבי-ישראלי והערבי הפלשתינאי, הגלותי, המזרחי- אשכנזי, העובד הזר והמגדרי הנשי. ה"אחרות" אצל יהושע קשורה לתבנית חוזרת של כפילות. ההרצאה תבחן מהם ביטוייה של ה"אחרות" ברומנים של יהושע. כמו-כן תיבחן השאלה: האם וכיצד נוצר דיאלוג ביצירות בין מיצגיה השונים של ה"אחרות"?

למאמר המלא לחצו כאן


קריאה ספרותית בפיוט "אלהים ממכון שבתך"

ד"ר תמר לביא

לביא, ת' (2017). קריאה ספרותית בפיוט "אלהים ממכון שבתך". מחקרי גבעה, כרך 4, 203-223

תקציר

במאמר זה מובא הפיוט "אלהים ממכון שבתך" לר' יוסף בכור שור מאוריאנש, בלוויית ביאור ומקורות, וכן בהצגת מגוון הכלים הספרותיים המסייעים בידיו כדי להדגיש ולחדד את אמירתו. הפיוט הוא מקבוצת 'חטאנו" – עובדה המשפיעה הן על מבנהו והן על תכניו. מבחינת מבנהו – כסליחה מסוגת ה'חטאנו' נגזרת צורתו הסטרופית המשורשרת, והחזרה על הרפרין. מבחינת התוכן – מודגשים בו הווידוי, החרטה והסליחה על חטאים, ובקשת הצלה דחופה. הקריאה לישועה נסמכת על רקע המצוקות שחווים בני דורו של הפייטן, על הכיסופים לשוב ולהיות העם הנבחר, ויחד עם זיכרון זכות העקדה ננסכים בלב המתפללים תקווה ותחושת זַכּות וזְכות.

צמצום המרחק של זמן ומרחב – העבר הוא רחוק מאוד והכמיהה לעתיד בירושלים גם היא אוטופית. ואולם בתווך עומד ההווה הרצוף תלאות ומחייב הצלה מיידית. מערכת הזמנים הזו מתלכדת לכדי ביטוי של אמונה עמוקה שהצרות הן תמיד חוליה בחבלי המשיח והעם הוא הנצח. בכל אלה יש כדי לחזק את רוח העם ולטעת בו תקווה גדולה.

למאמר המלא לחצו כאן


שירת התנ"ך של יורם טהרלב

ד"ר יוסף פריאל

פריאל, י' (2017). שירת התנ"ך של יורם טהרלב. מחקרי גבעה, כרך 4, 201-169

תקציר

במשך יותר מחמישים שנה כתב יורם טהרלב כאלף שירים. השירים הללו ליוו אירועים רבים שהתרחשו במשך שנות קיומה של המדינה. מתוך עיוננו עולה ששפת התנ"ך היא אבן יסוד בשפת הכתיבה של טהרלב, כנראה יותר מכל משורר אחר ששיריו הולחנו. טהרלב מצטט תנ"ך, משבץ פסוקים בשיריו, ולעתים כותב שירים תנ"כיים ממש. דמות שטהרלב קשור אליה במיוחד היא אליהו הנביא ומקום פעולתו בכרמל. כרמל זה, גם ללא נביאו, מהווה תבנית נוף שדרכה כותב טהרלב שירי הלל לארץ, ובפועל מתגלה דרך שירי טהרלב קשר עמוק לכל המסורת היהודית: הארץ, תורותיה ואפילו פרשנותה.

למאמר המלא לחצו כאן


הידלדלות הניגודים המוחלטים ופריחת ניגודי הרצף

ד"ר שולה אברמסקי

אברמסקי, ש' (2018). הידלדלות הניגודים המוחלטים ופריחת ניגודי הרצף . מחקרי גבעה, כרך 5, 227- 240.

תקציר

לאחרונה אנו עדים לתופעה של זליגת זוגות ניגודים שהיו מסווּגים עד כה בתור ניגודים מוחלטים לכיוון ניגודי הרצף. הגורמים לזליגה שיידונו במאמר הם הפתיחות החברתית — הפרוגרסיביות — והתפתחות המדע והטכנולוגיה. דוגמה לזוג ניגודים שהיה שייך לניגודים המוחלטים הוא מת-חי. לכאורה, יצור חי יכול היה להיות או מת או חי, אך למעשה, בזכות התפתחות המדע והטכנולוגיה נוספו דרגות בין הניגודים הללו, שהפכו אותם לקצוות על פני רצף. התווספות הדרגות נוצרה בשל המחלוקת הקיימת מהו מוות "סופי" — מוות לבבי או מוות מוחי. דוגמה נוספת היא הזוג אשם-זכאי, שבישראל ובסקוטלנד בלבד נוספה לו דרגת־ביניים, והיא זכאי מחמת הספק, כך שאשם וזכאי במדינות הללו אינם ניגודים מוחלטים אלא קצוות על פני רצף. כיוון שהתפיסות החברתיות ממשיכות להתקדם וכך גם המדע והטכנולוגיה, ממשיך להשתנות גם היחס המספרי שבין שני סוגי הניגודים, מה שמעיד על כך שמערכת הניגודים ממשיכה להתהוות באופן כזה שהניגודים המוחלטים הולכים ונעלמים מן השפה.

למאמר המלא לחצו כאן


מקומו של הציטוט בסטירה 'מגלה טמירין' ליוסף פרל

ד"ר רבקה קדוש

קדוש, ר' (2018). מקומו של הציטוט בסטירה 'מגלה טמירין' ליוסף פרל. מחקרי גבעה, כרך 5, 209- 225.

תקציר

המאמר בודק את מהימנות הציטוטים, בעיקר מתוך ספרו של ר' נחמן 'ספר המידות', המובאים במסגרת ההערות הנלוות לאורך כל הסטירה 'מגלה טמירין' ליוסף פרל, ובעיקר בדיקת מקומם של הציטוטים הנ"ל במארג הסטירה כולה. מאחר שהציטוטים מן המקור החסידי נמצאו מראש מהימנים ומדויקים, השאלה שעמדה לבדיקה היא: כיצד יוצרים סטירה בעזרת תיעוד שהוא מדויק לגמרי? והאם גם תיעוד מדויק די בו כדי ליצור סטירה?

במהלך המאמר הוצגו מספר דוגמאות בנושאים שונים, המייצגות כל אחת לגופה את שיטות העבודה של הסטיריקון. פרל השתמש במספר טכניקות סטיריות שהטקסט והערות השוליים הנלוות אליו זימנו עבורו: מההגזמה והאירוניה, דרך התיעוד העוין, ועד לאפולוגטיקה המדומה.

'ספר המידות' לר' נחמן נמצא מתאים למטרותיו של פרל בשל תוכנו וסגנונו הקצר, ובעיקר בהיותו נטול מקורות. במטרה להתקיף ולערער את החסידות מבפנים, הקפיד פרל לצטט במדויק ערכים שנבחרו בקפידה בשל תוכנם הלא כל כך מקובל וברור ולעתים אף מדהים בתעוזתו. אולם בקריאה המביאה בחשבון את ההקשר החדש שבו נדחקו או נרקמו מחדש ההערות למבנה הכללי של הספר, מתגלה שלמעשה פרל חולל בהם תמורות מהותיות. לפנינו שיבוץ חיצוני עוין שנוצר באמצעות הפער

בין האידיאולוגיה המקודשת הנמסרת כלשונה בהערות הנלוות לטקסט ובין עלילת החולין המתרחשת בשמה, כביכול, של אותה אידיאולוגיה בגוף הטקסט.

המסקנה העולה מתוך המאמר היא שניתן ליצור סטירה גם על ידי תיעוד מדויק לחלוטין, בשל המגמה העוינת המנחה את הכותב בבחירת הציטוטים, באופן שתילתם, ובהקשר שבו הם ניתנים.

למאמר המלא לחצו כאן


הארץ הטובה, ההר הטוב ונביאו אליהו בשירי יורם טהרלב

ד"ר יוסף פריאל  

פריאל, י' (2018). הארץ הטובה, ההר הטוב ונביאו אליהו בשירי יורם טהרלב . מחקרי גבעה, כרך 5, 189- 208.

תקציר

זהו המשך למאמרנו ”שירת התנ"ך של יורם טהרלב” (מחקרי גבעה, ד', תשע"ו-תשע"ז) במאמר הקודם הוכחנו כי בכתיבתו, טהרלב מביע קשר עמוק לתנ"ך.
במאמר המשך זה אנו מוכיחים שטהרלב מביע בכתיבתו קשר עז אף ל"ארץ הטובה" (שהוא ביטוי מקראי) הזו, ונופי הולדתו מהווים מצע תיאורי לכתיבתו. דמות שטהרלב קשור אליה במיוחד היא אליהו הנביא שמקום פעולתו בכרמל. הסיבה לשני חיבורים אלו קשורה כנראה במקום ילדותו של טהרלב בקיבוץ יגור, על מורדות הכרמל.

למאמר המלא לחצו כאן