מאמרים בתחום החינוך

התמודדות משפחות שלהן ילדים תאומים שאחד מהם על רצף האוטיזם (ASD) והשני בעל התפתחות תקינה

ד"ר אליסיה גרינבנק, מיכל טל

גרינבנק, א' וטל, מ' (2017). התמודדות משפחות שלהן ילדים תאומים שאחד מהם על רצף האוטיזם והשני בעל התפתחות תקינה. מחקרי גבעה, כרך 4, 125- 148.

תקציר

במחקר הנוכחי נבחנו דרכי ההתמודדות של משפחות שלהן תאומים, שאחד מהם על רצף האוטיזם (ASD – Autism Spectrum Disorder) והשני בעל התפתחות תקינה. ההנחה הייתה שההתמודדות תהיה קשה מאוד בשל האתגר הכפול: גידול תאומים, וגידול ילד עם ASD. לצורך המחקר נערכו ראיונות מובנים למחצה שנועדו לאפיין את גישות הנבדקים. רואיינו ארבע אמהות לתאומים עם ASD ושלושה מהאחים התאומים בעלי התפתחות תקינה. ממצאי המחקר העידו על תהליך קשה וארוך שעוברות המשפחות לילדים עם ASD בהתמודדותן עם לקות ילדם. מהמחקר עולה תחושת הקיפוח של התאום בעל ההתפתחות התקינה והאחריות שתאום זה מקבל על עצמו – להיות "מבוגר אחראי" על אחיו עם ASD כעזר להוריו. ניתן להסיק מהמחקר הנוכחי כי תחושת האחריות הניתנת לתאום בעל ההתפתחות התקינה עשויה לצמצם את תחושת הקיפוח ולהעצים את הילד. כמו כן, התמודדות טובה של ההורים מובילה להכלה וקבלה של האח בעל ההתפתחות התקינה את התאום שלו שעם ASD. ההמלצה העולה ממחקר זה היא הצורך בהקמתו של מנגנון שתפקידו יהיה מתן אבחון מהיר בגיל מוקדם, וכן ליווי והדרכה מתאימים להורים ואחים המתמודדים עם גידול ילד עם ASD. במשפחות שבהן תאומים שאחד מהם עם ASD קשיי ההתמודדות מתעצמים, והתמיכה קריטית לשיפור העמידות והחוסן המשפחתי ולבניית כוחות להתמודדות.

למאמר המלא לחצו כאן


בחינת הבשלות לעלייה לכיתה א' על היבטיה השונים

ד"ר אתי רוזנטל

רוזנטל, א' (2017). בחינת הבשלות לעלייה לכיתה א' על היבטיה השונים. מחקרי גבעה, כרך 4, 156-149

תקציר

הישארות שנה נוספת בגן חובה היא הליך שכיח אצל ילדים שמסיבות שונות ומגוונות יש ספקות באשר להצלחתם בלימודים בבית הספר או באשר להסתגלותם הרגשית- חברתית אליו. המעבר לבית הספר הוא מעבר למסגרת פורמלית שבה הילד נדרש לשבת ליד שולחן כארבע עד חמש שעות ביום, להקשיב לדברי המורה, למלא הוראות ולתרגל את הנלמד. הילד נדרש לגלות מסוגלות להתרכז ולעמוד במשימות, ובעיקר לדחות סיפוקים.

במאמר זה נבחן את המוכנות לבית הספר כפי שהיא באה לידי ביטוי בארבעה תחומים עיקריים: התחום הפיזי-מוטורי, התחום התפיסתי והשפתי, התחום החברתי, והתחום הרגשי, תוך התייחסות לנוהלי משרד החינוך בנושא.

למאמר המלא לחצו כאן


מה בין מנהיגות צבאית למנהיגות בהוראה?

ד"ר אליסיה גרינבנק, איריס טמסוט

גרינבנק, א' וטמסוט, א' (בדפוס). מה בין מנהיגות צבאית למנהיגות בהוראה? מחקרי גבעה, כרך 6

תקציר

מנהיגות היא תופעה חברתית אנושית. אנו רואים בַּמנהיגים אנשים בעלי חזון מעורר השראה, אנשים עם כוח לשנות את פני החברה, המציגים מטרה ומובילים את המונהגים להגיע אליה. אם כן, מנהיגות איננה היכולת להשפיע בכוח ובסמכות על המונהגים, אלא היכולת לרתום אותם סביב חזון בר השגה.

מנהיגות בתחום החינוך מקושרת בדרך כלל למנהלי בתי ספר. אולם מנהיגות אינה נחלתם הבלעדית של מנהלים, בעידן שלנו הרחבת תפקידי המורה מחייבת מנהיגות. במאמר זה נציע צורה חדשנית לבחינת נושא המנהיגות, וננסה לבדוק את הגורמים להופעתה ואת החשיבות בפיתוחה בהוראה דרך התבוננות במנהיגות הצבאית. נבדוק את קווי הדמיון בין שני התחומים, ומה אפשר ללמוד מהמנהיגות הצבאית ביחס לשדה החינוך.

למאמר המלא לחצו כאן


אוריינות ויזואלית בספרות ילדים- על חשיבות הדיוק בתיאור המרחב בסיפור המקראי

ד"ר דוד שניאור

שניאור, ד' (2018). אוריינות ויזואלית בספרות ילדים- על חשיבות הדיוק בתיאור המרחב בסיפור המקראי. מחקרי גבעה, כרך 5, 157- 168.

 תקציר

בין חוקרי ספרות המקרא יש הסבורים שלתיאורי המרחב במקרא אין תרומה ממשית להבנת התוכן המקראי. במאמר זה מובאות מספר דוגמאות של תיאורים גיאוגרפיים המוסיפים נדבך חשוב להבנת הטקסט. אחת הדוגמאות המייצגות חוסר הבנת הגיאוגרפיה בסיפור המקראי מובאת מתוך סיפור מכירת יוסף: צירפנו איורים של סיפורי המקרא לילדים המתארים את אזור דותן כאזור שומם ויבש, ככל הנראה בשל חוסר הבנת המילה "מדִברָּ" בתקופה המקראית, חוסר הבנה שעשוי להעביר מסר ויזואלי מוטעה שלפיו ארץ ישראל היא ארץ מדברית ושוממה. מאחר שילדים זוכרים ומפנימים ציורים באופן משמעותי, יש צורך לדייק בהצגת הנופים שבהם התרחשו סיפורי המקרא בהתאמה לסיפור המקראי ולפרשנות.

למאמר המלא לחצו כאן


בניית זהות גאולית בנרטיבים של סטודנטיות להוראת אנגלית: סיפורה של שנית

ד"ר מירי באום

באום, מ' (2018). בניית זהות גאולית בנרטיבים של סטודנטיות להוראת אנגלית: סיפורה של שונית. מחקרי גבעה, כרך 5, 169- 185.

תקציר

רבים מהמחקרים הנוכחיים ברכישת שפה זרה מתמקדים בזהותו רבת-הפנים, הדינמית והממוקמת של לומד השפה. אחת הדרכים העיקריות להגיע לתובנות בתחום זה, הינה חקר סיפורי-חיים אוטוביוגרפיים המתמקדים ברכישת השפה הזרה. מאמר זה מתבסס על מחקר של סיפורי-החיים של 19 סטודנטים להוראת אנגלית במכללות אקדמיות בדרום הארץ, והוא מתמקד בסיפור חיים אחד מתוכם. סיפור חיים זה מאפשר חלון הצצה אל חלק מהתהליכים המובילים להתפתחות לומד-שפה מצליח, בעל מוטיבציה ובטחון-עצמי. קריאה צמודה של סיפור החיים, תוך התמקדות באספקטים תמתיים, סגנוניים ופרפורמטיביים, מגלה תהליך "גאולי" (redemptive process), כפי שהגדירו הפסיכולוג הנרטיבי דן מקאדמס (McAdams, 2006) , תהליך שבו קושי מוביל לצמיחה פנימית וכשלונות הופכים ל"מקפצות" (Pals 2006) להצלחה. המספרת מגלה גמישות במיצוב-העצמי (self-positioning) שלה בתגובה לקשיים בהם היא נתקלת, וגמישות זו נעזרת בהתקשרותה לקהילה המדומיינת (imagined community) של דוברי-השפה. הנרטיב פותח חלון לתהליכי פיתוח הזהות העצמית של לומדת-השפה שהופכת בהמשך למורת-השפה, ומתוכו אף ניתן ללמוד לקחים פדגוגיים בנוגע לחשיבות של הוראה כיתתית ממוקדת-תלמיד, השמה דגש על יצירת אוירה רגשית חיובית מצד אחד, ועל הנגשת ידע תרבותי עשיר של השפה הנלמדת, מצד שני.

למאמר המלא לחצו כאן


שחיקה בקרב מורים בחינוך הרגיל ובקרב מורים בחינוך המיוחד

 ד"ר אליסיה גרינבנק, ד"ר גלית אגם בן ארצי, ד"ר רינת כספי

גרינבנק, א', אגם בן ארצי, ג' וכספי, ר' (2018). שחיקה בקרב מורים בחינוך הרגיל ובקרב מורים בחינוך המיוחד. מחקרי גבעה, כרך 5, 89- 104.

תקציר

המחקר הנוכחי מתמקד בבחינת סוגיית השחיקה בקרב מורות המלמדות בחינוך הרגיל ובקרב מורות המלמדות בחינוך המיוחד, במדדים של תשישות, אי הגשמה ודה-פרסונליזציה. בנוסף, נבחן הקשר בין מדדי השחיקה לוותק של המורה ולהשכלתה. המדגם כלל 242 מורות ממרכז הארץ ומדרומה, המלמדות בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים. הנתונים אודות השחיקה נאספו באמצעות שאלון מובנה של פרידמן (1999). ממצאי המחקר העלו כי הוותק והשכלת המורה נמצאו קשורים למדד התשישות. מורות בראשית דרכן המקצועית דיווחו על  תשישות גבוהה יותר מהמורות הוותיקות, ובאופן דומה מורות בעלות השכלה גבוהה יותר דיווחו על תשישות מהתפקיד וניכור כלפי התלמידים (מדד דה-פרסונליזציה). בנוסף, תחושת הניכור כלפי תלמידים (מדד הדה-פרסונליזציה) של מורות המלמדות במסגרות חינוכיות רגילות גבוהה יותר בהשוואה למורות המלמדות במסגרות של חינוך מיוחד. ממצאי המחקר מצביעים על הצורך בהמשך השקעת מאמץ מחקרי בבדיקת הגורמים המובילים לשחיקת מורים ובפיתוח התערבויות להתמודדות עם גורמים אלה.

למאמר המלא לחצו כאן

 


תפקוד תלמידים עם ADHD בבית הספר – עמדות מורים ותלמידים בזיקה למשתני רקע

ד"ר ידידיה ערמון

ערמון, י' (2018). תפקוד תלמידים עם ADHD בבית ספר- עמדות מורים ותלמידים בזיקה למשתני רקע. מחקרי גבעה, כרך 5, 105- 128.

תקציר

הפרעת קשב עם היפראקטיביות (ADHD – Attention Deficit Hyperactivity Disorder) נחשבת לאחת ההפרעות השכיחות בקרב תלמידים (היימן, 2009; Avisar, 2010; Kirsch, Doerfler, & Troung, 2015). מחקר זה עוסק לראשונה בבדיקת עמדות מורים ותלמידים בו-בזמן בתחום זה. מטרת המחקר הייתה לבחון את תפיסות המורים והתלמידים ביחס לתפקוד תלמידים עם ADHD בבית הספר בארבעה היבטים: לימודי, חברתי, רגשי והתנהגותי. כמו כן המחקר מנסה לענות על השאלות: האם והיכן ישנם הבדלים בין תלמידים עם ADHD לחבריהם ללא ADHD? האם יש הבדלים בין תלמיד מטופל תרופתית לתלמיד בלתי מטופל? והאם קיימים הבדלים בין עמדות המורים לעמדות התלמידים? בנוסף, נבדקו המשתנים עמדות כלפי שילוב וסגירות קוגניטיבית, המתווכים את עמדות המורים כמשתנים עקרוניים ואישיותיים. שאלונים הועברו ל-600 נבדקים: 150 מורי חטיבת ביניים ותיכון, ו-450 תלמידיהם. כל מורה העריך שלושה מתלמידיו: 1. תלמיד ללא ADHD. 2. תלמיד שאובחן עם ADHD ומטופל תרופתית. 3. תלמיד שאובחן עם ADHD ואינו מטופל תרופתית. הבחירה נעשתה אקראית מכל קבוצת סיווג על ידי המחנכים, בשיתוף היועצות ובשמירה מלאה על חיסיון. כלי המחקר היו שאלון הערכת התפקוד של התלמיד בבית הספר (לימודי, חברתי, רגשי והתנהגותי), שנבנה והותאם על בסיס השאלון של ארטה (1999), שאלון הערכת התנהגות התלמיד (ויסבורד, 2007), ושאלון עמדות כלפי שילוב ושאלון סגירות קוגניטיבית. כמו כן, התלמידים העריכו את עצמם במקביל למורים. המורים והתלמידים מילאו גם שאלון דמוגרפי. מניתוח הממצאים עלו הבדלים מובהקים בהערכת המורה את התפקוד הבית-ספרי בזיקה לסוג התלמיד. המשתנים סגירות קוגניטיבית, עמדות כלפי שילוב ומשתני רקע של המורים נמצאו קשורים להערכת התפקוד של התלמיד. התלמידים עם ADHD העריכו את עצמם כנמוכים ביחס לחבריהם ללא ADHD רק בתחום ההתנהגותי והלימודי, ולא בחברתי וברגשי. נוסף על כך, נמצא כי ברוב המדדים המורים העריכו את התלמידים נמוך מהיחס של הערכת התלמידים את עצמם. בדיון מוצעים הסברים לממצאים אלו.

למאמר המלא לחצו כאן

 


ערכים בספרות ילדים לגיל הרך ככלי לחינוך ערכי בחינוך החרדי

ד"ר אתי רוזנטל

רוזנטל, א' (2018). ערכים בספרות ילדים לגיל הרך ככלי לחינוך ערכי בחינוך החרדי. מחקרי גבעה, כרך 5, 129- 156.

תקציר

הספר המאויר לגיל הרך משמש בחברה שבה הוא נוצר כ"מראה כפולת פנים". מצד אחד הוא משמש סוציאליזטור חברתי המשפיע על העדפותיו הערכיות של הילד, ומצד שני הוא משמש אינדיקטור תרבותי המשקף את פני החברה שבה הוא נוצר.
מאמר זה מתבסס על מחקר משווה שבו נחשפו ההשפעות וקשרי הגומלין בין הערכים האישיים של המחנך לבין הערכים של הזרם הדתי שבו הוא מלמד, וביטויים בסיפורים המשמשים אותם לחינוך ערכי. במחקר השתתפו 30 מחנכות בגיל הרך מהזרמים הממלכתי-דתי, החרדי-עצמאי (בית יעקב) והיהודי-מתקדם. במחקר נסקרו וקוטלגו ערכית 152 סיפורים לגיל הרך, שנלקחו מתוך רשימה שהכינו המחנכות משלושת הזרמים, ושבה ציינו סיפורים המשמשים אותן בעבודתן להקניית ערכים בגיל הרך. ההשוואה בין הממצאים בזרמים הדתיים השונים הייתה כמותית ואיכותנית.
במאמר זה אתייחס רק לממצאי המחקר על המגזר החרדי: ה'ערכים האישיים' בזרם זה בולטים פחות מאשר בזרמים האחרים, שכן בדרך כלל ערכי היחיד במגזר זה משִניים לערכים ה'בין-אישיים' וה'אל-אישיים'. מקומו של היחיד בחברה החרדית משני ביחס למקום הכלל. הדבר נובע מערכי החברה החרדית, שבה ה'אני' מקבל את משמעותו מתוך היותו חלק ממכלול חברתי רחב שסביבו. זהותו מתעצבת מתוך הקונטקסט של הקשרים הבין-אישיים שהוא מקיים עם האחרים בקבוצת ההתייחסות שלו.

למאמר המלא לחצו כאן